אחד הגורמים המשפיעים ביותר על יחסי הגומלין בין חיידקי המעי לבין המארח היא התזונה. רכיבי המזון השונים משפיעים על מבנה האוכלוסיה המיקרוביאלית ומספקים לה חומרי מזון. דוגמאות לכך ניתן למצוא בהבדל במיקרוביוטה בין תינוקות יונקים לתינוקות הניזונים מפורמולה או בהבדלים בעושר המיקרוביוטה באנשים הניזונים מדיאטה מבוססת צמחים לעומת דיאטה מערבית העשירה בבשר ושומן מאת: […]
תזונה, חיידקי המעי ובריאות האדם קראו עוד >>
הפיכת מערכות המזון לבנות-קיימא מהווה אתגר לא פשוט. אחת הסיבות העיקריות לכך היא הצורך לספק מזון בריא, מזין ובר-השגה מבחינה כלכלית לאוכלוסייה הולכת וגדלה – שגם מעלה את רמת החיים וצורכת מזון "איכותי" יותר. בשיתוף פעולה עם בית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה, התחלנו בשנה שעברה לנסות להתמודד עם הסוגיה הלא פשוטה הזו. בכנס הראשון,
איך (ובמה) ניתן להאכיל 9 מיליארד בני אדם? קראו עוד >>
בראיה כלכלית צרה ניתן לטעון שאיננו תלויים בחקלאות ישראלית לביטחון תזונתי ומכאן שהסתמכות על יבוא תוכל להפוך את המזון לנגיש יותר ותוריד את יוקר המחיה. אולם, ראיה רחבה יותר מחייבת אותנו לקחת בחשבון היבטים נוספים אותם רק חקלאות מקומית תוכל לספק. ד"ר דורית אדלר, עופר מנדלסון ביטחון תזונתי לאומי מוגדר כמצב בו לכל התושבים
חקלאות ישראלית – תנאי לביטחון תזונתי לאומי כיום ובעתיד קראו עוד >>
עידן מחקר מוצרי צריכה (commodity) שנועדו להאכיל את הרעבים בעולם, נגמר. כיום יש צורך להזין את העולם בדרכים מקיימות סביבתית, כלכלית ותרבותית. קובעי מדיניות חייבים להכיר, בדחיפות, שהתזונה מסכנת את היצרנות והרווחה כלכלית וגם את השלומות (well being). האג'נדה המחקרית החדשה למזון מאת לורנס חדד ושות' NATURE, נובמבר 2016 בנובמבר 2016 הציגו חוקרים בראשות לורנס
האג'נדה המחקרית החדשה למזון קראו עוד >>
השאלה המרכזית שנענתה בפאנל בסיום ההרצאות היא: כיצד ניתן להפוך את תעשיית העוף בישראל למזיקה פחות לאדם ולסביבה? לפי נתוני ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) לשנת 2014, ישראל במקום הראשון בעולם בצריכת בשר עוף לנפש, וההערכה היא שישראלי צורך כ-57 ק"ג בשר עוף לשנה, כ-160 גרם ליום. לשם השוואה, בארצות הברית, השניה בדירוג,
סיכום מפגש נובמבר בנושא היבטים בריאותיים וסביבתיים בתעשיית העוף קראו עוד >>
ימים ספורים לאחר השקתו, פרויקט "אמת בפרסום", בשיתוף עם מגזין "העין השביעית", כבר מכה גלים, כאשר החל לבחון את הקמפיין החדש של תנובה ל"חלב משק" לפני כשבוע השקנו ביחד עם מגזין ביקורת התקשורת "העין השביעית" פרויקט מתגלגל, תחת הכותרת "אמת בפרסום", ששם לו למטרה לבחון קמפיינים פרסומיים ופרסומים עיתונאיים בתחומי העיסוק של הפורום. הפרויקט בא
פרויקט אמת בפרסום יצא לדרך קראו עוד >>
הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא שמח להזמינכם למפגש בנושא: מדיניות מזון וכיצד מעצבים אותה? כשלונות והצלחות, בהשתתפות פרופ' מרטין קארהר מאוניברסיטת CITY בלונדון בחודש ינואר יקיים הפורום מפגש ייחודי בהשתתפות פרופסור מרטין קארהר (Martin Caraher), מומחה בנושאי מדיניות מזון מאוניברסיטת CITY בלונדון. פרופסור קארהר, העוסק שנים רבות בתחום, ישתף אותנו בניסיון שצבר בקידום תוכניות לשיפור
מדיניות מזון ותזונה מקיימת – מהי וכיצד מעצבים אותה? קראו עוד >>
חשיבותם של צמחי בר כמאגר גנטי למען הדורות הבאים – כנס במכון וולקני ביום שלישי הקרוב, 6 לדצמבר 2016 מעל 80% מתזונת האדם מבוססת על צמחים, המהווים בנוסף מקור וחומר גלם חשוב לרפואה . למרות חשיבותם הרבה של הצמחים לאדם, על פי האומדן האחרון של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (Food and Agriculture Organization of
חשיבותם של צמחי בר כמאגר גנטי לדורות הבאים קראו עוד >>
ישראל הינה אחת המדינות המובילות בצריכת בשר עוף לנפש, עם היקף שוק של 220 מיליון תרנגולים בשנה. בניגוד לבשר בקר, רוב הציבור ואנשי המקצוע תופסים את בשר העוף כמקור בריא לחלבון ונטול השפעות מזיקות על האדם והסביבה. פחות ידוע כי לצריכת העוף הגבוהה השלכות בריאותיות שליליות כדוגמת התפתחות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, צריכה מופרזת של מלח
מפגש נובמבר 2016 – איך עושה תרנגול? היבטים בריאותיים וכלכליים בתעשיית בשר העוף קראו עוד >>
שיחה על חקלאות, סביבה, אקולוגיה, קיימות ותזונה הזדמנות לפגוש את בוב קווין, חקלאי דגנים אורגני אמריקאי מפורסם, שנמצא בימים אלו בארץ. פרוייקט ה’קמוט’ KAMUT שלו מהווה דוגמה מעולה לייצירת שוק משמעותי לזן חיטת לנדרייס ולהצלחה כלכלית / סביבתית חסרת תקדים. בוב ידבר על החשיבות של זני לנדרייס בהתמודדות עם שינויי אקלים, ועל המחקרים שלהם המשווים
שולחן עגול ושיחה ערה עם בוב קווין קראו עוד >>
