הענקת פרסי הוקרה בתחומים הקשורים לתזונה בת קיימא בישראל בשנה שעברה העניק הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא אותות הוקרה לאנשים ולגופים שתרמו משמעותית לקידום תזונה בת קיימא בישראל. קיבלו את הפרס פרופ' ניבה שפירא על פעילות רבת השנים לקידום הבנה של הקשר בין חקלאות, מזון וסביבה; פרופ' ליסה ששון מאונ' ניו-יורק על פעילותה לקידום התחום בישראל […]

הכנס השנתי של הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא – 26.6.17, מכון ויצמן, רחובות בישראל מתקיימים בו-זמנית מגפת השמנה ההולכת ומתעצמת ואי-ביטחון תזונתי ניכר. פרדוקס זה הינו תולדה של סביבת מזון לקויה. למרות הצורך להגדיל את זמינות המזון הבריא לכלל התושבים בישראל, החקלאות הישראלית קורסת וכשליש מהמזון המיוצר – מבוזבז. תהליכי גלובליזציה ושינויי אקלים צפויים להגדיל את

הפיכת מערכות המזון לבנות-קיימא מהווה אתגר לא פשוט. אחת הסיבות העיקריות לכך היא הצורך לספק מזון בריא, מזין ובר-השגה מבחינה כלכלית לאוכלוסייה הולכת וגדלה – שגם מעלה את רמת החיים וצורכת מזון "איכותי" יותר. בשיתוף פעולה עם בית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה, התחלנו בשנה שעברה לנסות להתמודד עם הסוגיה הלא פשוטה הזו. בכנס הראשון,

הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא שמח להזמינכם למפגש בנושא: מדיניות מזון וכיצד מעצבים אותה? כשלונות והצלחות, בהשתתפות פרופ' מרטין קארהר מאוניברסיטת CITY בלונדון בחודש ינואר יקיים הפורום מפגש ייחודי בהשתתפות פרופסור מרטין קארהר (Martin Caraher), מומחה בנושאי מדיניות מזון מאוניברסיטת CITY בלונדון. פרופסור קארהר, העוסק שנים רבות בתחום, ישתף אותנו בניסיון שצבר בקידום תוכניות לשיפור

 ישראל הינה אחת המדינות המובילות בצריכת בשר עוף לנפש, עם היקף שוק של 220 מיליון תרנגולים בשנה. בניגוד לבשר בקר, רוב הציבור ואנשי המקצוע תופסים את בשר העוף כמקור בריא לחלבון ונטול השפעות מזיקות על האדם והסביבה. פחות ידוע כי לצריכת העוף הגבוהה השלכות בריאותיות שליליות כדוגמת התפתחות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, צריכה מופרזת של מלח

דגים הינם רכיב משמעותי במסגרת הדיאטה הים תיכונית, אך בישראל צריכת הדגים נמוכה יחסית לשאר ארצות הים התיכון. אל מול כמות הדגים במזרח הים התיכון ההולכת וקטנה והורדת המכסים הצפויה על יבוא דגים, ננסה לבדוק במפגש הקרוב של הפורום מהם התנאים בהם פועלים הדיג הימי ובריכות הדגים בישראל, מהם האתגרים העומדים בפניהם, ואיך ניתן לקדם

המפגש יעסוק ביחסים הגלויים והנסתרים שבין תאגידי המזון לגופי התקשורת. כיצד תעשיית המזון מעצבת את השיח התקשורתי בנושאים שהכי קרובים לפה ולכיס של כל אחת ואחד מאיתנו? כיצד מתמודדים עיתונאים ועיתונאיות עם לחצים ומאמצי ההשפעה של בעלי אינטרס בתחום המזון והתזונה? כיצד מסתכלים מומחים ומדענים על הסיקור של תחום התמחותם? המפגש יתקיים ביום ראשון, 10