הנחיות התזונה של ברזיל- הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא

הקמת מטבחים קהילתיים הינה אינטרס של המדינה. אם ממשלת ישראל תסכים להתחייב כי אחוז מסויים של הארוחות החמות יחולקו רק על ידי מטבחים קהילתיים הרי שעם מתן ההתחייבות באה על פתרונה בעיית המימון הראשוני להקמת המטבח.

בהמשך לסיכום מפגש הפורום שנערך בתל אביב ב-27 בדצמבר, אנחנו מבקשים להרחיב את הדיון בשני היבטים חשובים של הנושא: הפוטנציאל של המטבח הקהילתי כמנוף תעסוקתי, כלכלי-מקומי, וכן הקונפליקט בין החובה להבטיח את בטיחות המזון המוגש לילדים והרצון להגיש מזון שאינו מעובד וכולל את כל הערכים התזונתיים הנדרשים.

ראשית, נפתח (להלן) במאמר אורח של רן מלמד, סמנכ"ל מדיניות חברתית בעמותת "ידיד" ומקדם מדיניות של ביטחון תזונתי מזה שנים רבות. המאמר מקיף את מרבית הנקודות החשובות שהעלה רן בפאנל הדיון בחלק האחרון של המפגש.

היבט שני, הוא הצורך להבטיח את בטיחות המזון המוגש לתלמידים, יחד עם אבטחת אספקת כל הרכיבים התזונתיים הנדרשים, הפחתת כמות המזון המעובד המוגש, והניסיון להנגיש תזונה בריאה באמת לכל התלמידים – במצגת שליוותה את הרצאתה של פרופ' רונית אנדוולט, מנהלת אגף תזונה במשרד הבריאות.

 מטבח קהילתי- כמנוף תעסוקתי

מאת: רן מלמד

כשכתבתי, לפני כ-15 שנה, את חוק ארוחה חמה לתלמיד, אחד מן העקרונות החשובים שבו היה היכולת להשתמש במפעלי הזנה בבתי ספר כמקדמי תעסוקה וכלכלה מקיימת של קבוצות עובדים קטנות ואף קואופרטיבים.

חוק ארוחה חמה הוא הצלחה גדולה. בפרוייקטים שונים של הזנת תלמידים בגנים, צהרונים ובבתי הספר משקיעה ממשלת ישראל כיום יותר מ-1.5 מליארד ש"ח. אני סבור כי היום, בניגוד לשנים קודמות, ישנה בשלות בקרב הפקידות הממשלתית המאפשרת את קידומם והקמתם של מטבחים קהילתיים.

כדי לייצר מטבחים קהילתיים מוצלחים צריכים להתקיים מספר תנאי יסוד. האחד, עובדים שהינם חלק מהקהילה המקומית. השני, שינוי  במבנה המכרז למפעילי פרוייקטים של הזנה כך שניתן יהיה לקלוט יזמויות קטנות ומקומיות שיבצעו מפעלי הזנה מקומיים ואיזוריים לא גדולים. השלישי, נדרשת הסכמתם של ראשי הרשויות שיבינו שחשוב יותר לתת תעסוקה לתושבי העיר ובמיוחד אמהות על פני העדפה של חברות קייטרינג שבמקרים רבים האוכל שהם מגישים כלל אינו ערב לחיכם של הילדים הזקוקים לביטחון תזונתי.

"מטבח קהילתי" הוא מודל לעסק מקומי אשר מפעיל קייטרינג שמספק מנות למפעל ההזנה במערכות החינוך ומערכות אחרות על בסיס מקומי ואיזורי ומעניק מענה לנושאי ביטחון תזונתי, תעסוקה וקידום כלכלה מקומית. מודל זה מוצע להלן כפתרון ומענה לבעיות הן בנושא התעסוקה והן בתחום הביטחון התזונתי.

מספר הילדים המקבלים ארוחה חמה במסגרת תוכנית ההזנה הלאומית יותר מהכפיל את עצמו בשנים האחרונות. כפי שנכתב למעלה, יותר ממליארד וחצי שקלים משקיע משרד החינוך מידי שנה באספקת ארוחות חמות לילדים. בנוסף לכך החל, ביוזמת עמותת "ידיד",  לפני מספר שנים פיילוט בשם "ארוחה בחופשה", המופעל על ידי משרד הרווחה באמצעות קרן רש"י ומטרתו אספקת ארוחות חמות בתקופת החופשים הגדולים מבית הספר – רק לילדים ממשפחות מעוטות הכנסה. חשוב להרחיב את הפרוייקט, שבשיאו האכיל בתקופת החופש הגדול יותר מ-8000 תלמידים ממשפחות מעוטות הכנסה והזדמנויות.

מטבחים קהילתיים, דוגמת הקייטרינג של נשות חורה או פרוייקטים קטנים יותר, יכולים לענות על מספר צרכים ולפתור מספר בעיות:

בתחום הביטחון התזונתי:

  1. האוכל המוגש לתלמידים לעיתים אינו באיכות תזונתית גבוהה מספיק.
  2. האוכל המוגש לתלמידים פעמים רבות אינו מותאם תרבותית לטעמים ולמאכלים להם רגילים הילדים בביתם. במקרים רבים התלמידים מעדיפים לוותר על הארוחה שאינה לטעמם ונשארים רעבים.

בתחום הפיתוח הכלכלי-מקומי:

  1. תכנית ההזנה אינה מממשת את היכולת שלה לפתח כלכלית את היישוב בו היא מתקיימת, ולהוסיף מקומות עבודה לתושבי אותו ישוב.
  2. תכנית ההזנה יכולה לקדם עסקים קטנים ובינוניים ועסקים בבעלות נשים.

"מטבח קהילתי" מייצר מקומות עבודה ומנוע כלכלי מקומי, ובמיוחד כזה שמתאים לאמהות לילדים במערכת החינוך. מטבח קהילתי, בין אם מופעל בבית הספר עצמו או כפרויקט עצמאי סמוך, יכול לשפר באופן ניכר את איכות המזון המוגש לילדים.

קיימים מספר מודלים של מטבחים קהילתיים וטוב שכך הדבר. אין דבר טוב יותר מלייצר סל של מוצרים, במקרה שלנו מטבחים קהילתיים, אשר כל יישוב ואפילו כל בית ספר, יכולים לבחור לעצמם מבין סל המוצרים את זה המתאים להם ביותר: יכול שיהיה זה חדר אוכל איזורי שיספק מזון לא רק לתלמידים אלא גם לאוכלוסיות הזקוקות לארוחה חמה ומתקשות לממן אותה לעצמן; או לחילופין מטבחים קטנים יותר בתוך בתי הספר שישמשו להזנת התלמידים, אך גם יעסקו בחינוך לתזונה נכונה ובריאה. יכולים להיות מודלים שבהם יקומו קואופרטיבים שמלבד הכנת הארוחות החמות לתלמידים יוכלו לשמש כקייטרינג בשעות אחה"צ והערב ואפילו כאלה שיפעלו בתוך מרחבים כמו אולמות או גני אירועים.

כדי שכל אלה יוכלו להצליח לקום, להתקיים ולשגשג יש להבין בראש ובראשונה מהם החסמים המרכזיים וכיצד ניתן להתמודד עמם. החסם הראשון הינו הצורך לגייס כסף ראשוני להקמה והשני- כיצד ניתן להבטיח שמתוך סך מאות אלפי המנות החמות המחולקות מידי יום יופרשו חלק מהן לטובת אספקה על-ידי המטבחים הקהילתיים.

התשובה די פשוטה, אם ממשלת ישראל תסכים להתחייב כי אחוז מסויים של הארוחות החמות יחולקו רק על ידי מטבחים קהילתיים הרי שעם מתן ההתחייבות באה על פתרונה בעיית המימון הראשוני להקמת המטבח. ניתן כמובן לסייע להקמת מטבחים כאלה בדרך של השקעה ממשלתית או אפילו הנפקת אגרות חוב חברתיות, אשר אין לי ספק שיספקו תשואה נאה ביותר למשקיעים.

הקמת מטבחים קהילתיים הינה אינטרס של המדינה, הם מייצרים מקומות עבודה ומאפשרים הוצאת נשים ממעגל האבטלה וכן עידוד הכלכלה המקומית. הגדלת מקורות ההכנסה של משקי הבית והגדלת הפעילות העסקית ביישובים אלו הן בעלת משמעות בצמצום העוני הכלכלי, וגם בהקטנות התמיכות הממשלתיות המוענקות לאוכלוסייה זו.

נכון להיום, הולך וגדל מספרן של קבוצות המעוניינות בהקמת מודל של מטבח קהילתי אשר מספק אוכל למפעל ההזנה. המודלים מגוונים, אך בבסיסם עומד הרעיון של הפעלת קייטרינג בר קיימא, אשר מספק מנות חמות באופן יומיומי לבתי ספר. קבוצות אשר כבר החלו לפעול בנושא, ונמצאות בשלבים מתקדמים כאלו ואחרים קיימות לפחות ב: תל שבע, רהט, באר שבע, טירה, ירושלים, ותל אביב- יפו. בין אוכלוסיות אלו ניתן למצוא מיעוטים, אימהות חד-הוריות, נשים חרדיות, מקבלי הבטחת הכנסה ועוד. בנוסף לכך קיימות מספר התארגנויות אשר שואפות להקים מטבחים בתוך בתי ספר.

לשם פיתוח המטבחים הקהילתיים המקומיים, יש לפתח מנגנון ארצי של ריכוז הפרויקט שילווה את כלל הפרויקטים המקומיים על גווניהם השונים, יתאם בין הגורמים ויבטיח את הצלחתם. לשם כך יש לקיים פגישה עם הארגון המקים, וארגונים נוספים, בכדי לפרוט מהו המנגנון הנדרש לניהול הפרויקט.

2 מחשבות על “בישול מקומי במטבחים קהילתיים”

  1. בעצם הרעיון מחולק לשני שלבים: שהראשון יהיה אספקת אחוז חלקי של מנות ממטבחים מקומיים, והשני מתחיל לאחר ההקמה של מטבח קהילתי ומעבר לחלוקה מלאה?

    נכתב שיש מגמת התקדמות בכיוון הזה בתל אביב- לא מכירה כזו, הייתי שמחה לשמוע היכן?

    נהניתי מאוד לקרוא!!! תודה.

  2. כדאי לצפות בכתבה על באר שובע:
    https://tv.social.org.il/social/2017/10/26/beer-sova
    באר שובע היא מסעדה קהילתית אשר מאכילה מאות מתושבי הדרום בתשלום סמלי של שלושה שקלים לארוחה. בנוסף לחלוקת המזון, פועלים בה להעלאת מודעות ולעידוד אקטיביזם – סועדים הופכים למתנדבים במקום ואף לפעילים/ות בקואליציה למאבק ארצי בביטחון תזונתי ובעוני.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן