המלצות הוועדה יסייעו למקבלי ההחלטות לבחור בדרך הרצויה לשילוב מדדי סביבה ותזונה, בקביעת וניהול מנגנון הסובסידיות העתידי, סימון פערי מידע שחשוב להשלים, והמלצה על תהליך לגיבוש כלים לתכנון וניהול עתידי של הממשק בין סביבה- חקלאות- תזונה.

מאת: עופר מנדלסון, אוניברסיטת תל- אביב

הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא והאגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה, ערכו ב-25-26.11.2015 סדנה בהשתתפות עשרות מומחים בנושא מדדים נדרשים לקידום וניהול חקלאות מקיימת בישראל. סדנה זו היוותה יריית הפתיחה בפעילותה של ועדת מומחים שתגיש את המלצותיה למקבלי החלטות במטרה לקדם ולסייע בשילוב מדדי סביבה ותזונה בתהליך של הגדלת התמיכות הישירות בחקלאות. מתוך הבנה שתזונה בת קיימא ושמירת הסביבה הולכים יד ביד וחיוניים אחד לרעהו, שולבו שני נושאים אלה בראיה מולטידיסציפלינארית, והסדנה סייעה לגיבוש תובנות ראשונות לגבי שילוב חשוב זה לקראת גיבוש ההמלצות והכנת מסמך הועדה.

בסדנה שנערכה ובוועדה שתפעל בהמשך משתתפים נציגים ממשרדי ממשלה (חקלאות, בריאות, הגנת הסביבה), מוסדות אקדמיה רבים ומכון וולקני, גופים בעלי ענין כמו החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים ואדם טבע ודין, ומומחים נוספים. בנוסף, כיבדה את הסדנה בנוכחותה חברת הכנסת נורית קורן הפועלת רבות בתחומי התזונה והסביבה. חה”כ קורן תרמה מניסיונה לדיון על תזונה בת קיימא, וממתינה לדו”ח המומחים על-מנת להמשיך לקדם את התחום בוועדות הכנסת.

המלצת ה-OECD בדו”חותיו על ישראל היא להקטין את התמיכה העקיפה בחקלאות, בעיקר באמצעות הגנה מכסית, ולעבור לשיטות תמיכה ישירות שאינן מעוותות את הסחר או עלולות לגרום לעליית מחירים לצרכנים. בדומה להמלצת ה-OECD, משרד החקלאות גורס כי המדינה צריכה לתמוך באופן ישיר בענפי החקלאות השונים, במטרה להוזיל את יוקר המחייה ולייעל את היצור החקלאי, תוך שימור החקלאות וביסוסה. המשרד וארגוני החקלאים מנהלים כבר מגעים בנושא מול משרד האוצר, בכדי להגיע למתווה ארוך טווח של תמיכה ישירה בחקלאות.

הבסיס להקמת הועדה ולגיבוש המלצותיה בהמשך היא ההבנה שחקלאות היא מערכת רב תפקודית, ובמקביל לאספקת מזון ומוצרים אחרים יש לשטחים חקלאיים תפקוד משמעותי של אספקה או פגיעה בשירותי מערכת שונים כמו מגוון ביולוגי, מניעת סחף קרקע, ערכים נופיים ותרבותיים וכדומה. סובסידיות שלא יכללו מדדי סביבה ותזונה מתאימים יכולות לתמוך באינטנסיפיקציה חקלאית על חשבון שירותי מערכת, ולכן חיוני לשלב כלים מתאימים שייקחו בחשבון את ההשלכות הסביבתיות והתזונתיות בניהול החקלאות והתמיכה בה. בהתאם לכך, מטרת הועדה היא לסייע בקביעת קריטריונים של סביבה ותזונה והטמעת שיקולים אלה בדיון הציבורי בנושא, תוך מתן מענה גמיש ככל האפשר לכל שילוב שימצא.

פעולת הוועדה צריכה לסייע לשותפים בתהליך קביעת המנגנון ולמקבלי החלטות בשילוב יעדי הסביבה והתזונה בישראל. המלצותיה יעסקו בדרך הרצויה לשילוב מדדי סביבה ותזונה בקביעת וניהול מנגנון הסובסידיות העתידי כולל תעדוף אופציות, סימון פערי מידע שחשוב להשלים, והמלצה על תהליך לגיבוש כלים לתכנון וניהול עתידי. בהתאם לכך חולקה הסדנה לארבעה פרקים, שכל אחד מהם דן בהיבט אחר של נושא הקריטריונים לחקלאות מקיימת, בדגש על שימור קרקע, מגוון ביולוגי ושילוב החקלאות בסל המזון העתידי המומלץ בישראל.

בהיבט התזונתי, סימנה כבר הסדנה את הדיאטה הים תיכונית כמומלצת לתזונה בישראל, הן בהיבט התזונתי והן לאור התאמת האקלים והתנאים המקומיים לחקלאות המספקת רכיבים מרכזיים של דיאטה זו. במהלך פעולת הועדה בהמשך נפעל לגיבוש המתודולוגיה הדרושה להגדרת קריטריונים ברורים יותר של גידולים שיש לקדם ולתמרץ במסגרת מנגנון התמיכה, ודרכים לקידום הזמינות של תוצרת חקלאית טריה במחיר נוח, כולל גישות כחקלאות עירונית שיסייעו בקיצור שרשרת האספקה להגדלת הטריות.

האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה והפורום הישראלי לתזונה בת קיימא מאמינים כי ניתן, למרות מורכבות הנושא, לפתח ולקדם חקלאות בת קיימא בישראל, אשר תתרום הן לשמירה על הסביבה הן לביטחון התזונתי של תושבי המדינה, אשר יוכלו לצרוך תוצרת חקלאית טריה ובריאה במחיר שווה לכל נפש.