גידול מזון מן החי הוא כנראה הגורם המרכזי להכחדת מינים מכיוון שהוא גורם מרכזי בבירוא יערות, מביא לאובדן באיכות הקרקע, זיהום אוויר ומים, לפליטת גזי חממה (דבר המשפיע על שינויי אקלים), דיג יתר, עידוד פלישה של מינים זרים, ופגיעה ישירה במינים בשרשרת המזון.
מאת: אלון שיפון
"שימור מגוון ביולוגי: המפתח הוא בצמצום צריכת בשר". בכותרת זו התפרסם לאחרונה מאמר של מספר חוקרים מפלורידה ואורגון בעיתון המדעי Science of the Total Environment.
מזון מן החי הינו הסקטור הבודד הגדול ביותר (כ30% מכלל שטחי כדור הארץ ללא הקטבים והמדבריות) האחראי על שימוש במשאבי קרקע, וצריכה של מזון מן החי היא אחד הגורמים המרכזיים שפוגעים בשימור מערכות אקולוגיות יבשתיות, במגוון ביולוגי ובבתי הגידול. במדינות מתפתחות באזורים הטרופיים, בהן שוכן רוב המגוון הביולוגי היבשתי, חלה עליה ביצור מזון מן החי ובגידולי מספוא עבורו. גם צריכת בשר מציד באפריקה ובמזרח אסיה והעלייה בצריכת מזון מן החי במדינות כמו סין מעוררים דאגה. באותן מדינות עם מגוון ביולוגי גדול (לרוב מדינות טרופיות מתפתחות), משאבי הקרקע שמוקצים כרגע ליצור מזון יצטרכו לגדול לעיתים בכ-30%-50% על מנת לעמוד בדרישה למזון מן החי בשנת 2050.
גידול מזון מן החי הוא כנראה הגורם המרכזי להכחדת מינים מכיוון שהוא גורם מרכזי בבירוא יערות, מביא לאובדן באיכות הקרקע, זיהום אוויר ומים, לפליטת גזי חממה (דבר המשפיע על שינויי אקלים), דיג יתר, עידוד פלישה של מינים זרים, ופגיעה ישירה במינים בשרשרת המזון.
החוקרים טוענים כי ניתן לספק ביטחון תזונתי לכל אוכלוסיית העולם – גם לתוספת של כ2-3 מיליארד אנשים הצפויה בעשורים הקרובים – תוך צמצום ההשפעות ההרסניות של יצור מזון מן החי. ראשית, על ידי צמצום הדרישה למזון מן החי ועידוד של צריכה של מזונות מן הצומח שיהווה עד כ90% במשקל מכלל הדיאטה. שנית, על ידי החלפה של צריכת מעלי גירה (פרות וכבשים) להם השלכות סביבתיות גדולות יותר, במזונות אחרים מן החי, כולל דגים ומקורות חלבון יעילים יותר. ולבסוף הטמעה מחדש של יצור מזון מן החי בתוך מערכות יצור משולבות ומגוונות שמחקות את הטבע ולכן משמרות אנרגיה ומצמצמות אובדנים, על חשבון מערכות יצור מזון של מוצר יחיד (monoculture מונוקולטורה) הצורכות משאבים רבים ופוגעות בסביבה.