• המצגות של הדוברות במפגש משולבות בתוך הטקסט – לחצו על הלינק לפתיחת כל מצגת.

בתחילת חודש ספטמבר 2018 נערך מפגש מרתק בנושא ״אסטרטגיות להפחתת צריכת מזון מהחי״, בהובלת ארגון Meatless Monday בישראל, הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא וארגון ״מגמה ירוקה״. מטרת המפגש היתה להכיר אסטרטגיות פעולה בארץ ובעולם, במגזר הפרטי והציבורי,  ליישום תוכניות להפחתת צריכת מזון מן החי, ובכך להפחית את פליטת גזי החממה ממערכת המזון  (שאחראית בממוצע לכ-14.5 אחוז מכלל פליטות גזי החממה שנפלטים לאטמוספרה עקב פעילות האדם – יותר ממה שמייצר ענף התחבורה, למשל (IPCC, 2014)). בחלק הראשון של המפגש הציגו את פעילותן שלוש מומחיות מחו״ל, כל אחת עוסקת בנושא מכיוון אחר: הדוברת הראשונה, בקי רמזינג ממרכז ג׳ונס הופקינס לעתיד בר-קיימא, עוסקת בחקר מוטיבציות לשינוי. לאחר שהדגימה מדוע הפחתת צריכת מזון מן החי הכרחית לצמצום פליטות גזי חממה ולעצירת (או האטת) שינוי האקלים, הציגה את המחקרים לפיהם כדי להגיע להפחתה משמעותית צריך להתחיל קודם כל משינויים קטנים. כיוון שאי אפשר לצפות כיום למעבר המוני לצמחונות או לטבעונות – התהליך חייב להיות הדרגתי. לדבריה, גם לשינויים קטנים יש השפעות בריאותיות וסביבתיות משמעותיות: כך, למשל, נמצא שהחלפה של חצי מנת בשר ביום במנה בעלת ערכי חלבון זהים של קטניות נמצאה מקושרת לסיכון נמוך משמעותית לסוכרת. לכן, לדברי רמזינג, פרוייקט כמו Meatless Monday – יום שבועי אחד שבו לא אוכלים בשר, לדוגמה, הוא נקודת פתיחה טובה – מקום טוב להתחיל ממנו את השיחה על הפחתה בצריכת מזון מן החי.

אחריה סיפרה  וירג׳יניה בנוסה-לורין מארגון ״גרינפיס״ פיליפינים על הניסיון שלהם בצעדים יעילים להעלאת מודעות בפיליפינים. היא הסבירה כיצד רוב התושבים בפיליפינים כלל לא מודעים לקשר שבין מזון וסביבה. כדי לעורר מודעות בציבור, בסניף של גרינפיס פיליפינים יזמו פרוייקטים בקרב בני נוער, שמטרתם לקרב את הדור הצעיר לטבע ולסביבה וללמד אותם על הקשר הזה – שלו גם השלכות בריאותיות משמעותיות – ובאמצעותם לחנך גם את המבוגרים לתפיסה בריאה ומקיימת יותר של מזון. בנוסה-לורין סיפרה שפרויקט נוסף שלהם מתמקד בחינוך רופאים ורתימתם למשימה, כיוון שסקר שערך הארגון מצא  ששבעה מתוך עשרה איש בפיליפינים הצהירו שאם הרופא היה אומר להם להפסיק לאכול בשר – הם היו עושים זאת.

קלואי ווטרמן מארגון  Friends of the Earth USA מקדמת תוכניות הפחתה מול רשויות מקומיות. ווטרמן הסבירה שמנסיונם המפתח לגרום לארגונים להפחית בצריכת  מזון מן החי היא להציג את הפן הכלכלי של הפחתה כזו: הפחתה כזו מביאה לחיסכון כלכלי משמעותי במוסדות בהם מוגש מזון באופן קבוע (כמו בתי ספר או בתי חולים) כבר בטווח הקצר. לדברי ווטרמן, לגופים ציבוריים יש כח קניה רב – ולכן הם כיוון שחשוב להתמקד בו כדי להביא להפחתה בצריכת מזון מן החי באופן מוסדי. אחת האסטרטגיות העיקריות, מבחינתם, היא ״שינוי ברירת המחדל בחדרי האוכל״: כלומר הגשה של יותר מנות צמחיות איכותיות, מפתות ומזינות לצד כמות פחותה של מנות בשריות – גם הן מאיכות גבוהה יותר. בפרויקט של הארגון בו הם ליוו בתי ספר במעבר לתזונה בה יש פחות מוצרים מן החי הם הראו את הכלכליות שבמהלך כזה (בתי הספר שבמחוז אוקלנד שבקליפורניה, לדוגמה, שהיו שותפים בפרויקט, הצליחו לחסוך למעלה מ-40 אלף דולר במהלכו), כמו גם את הפוטנציאל לשיפור בריאות התלמידים בעקבותיו. ווטרמן הסבירה גם כי הארגון בוחר במכוון לדבר על הפחתה בצריכת המזון מהחי ולא הפסקה מוחלטת שלה – תוך הגברת צריכת חלבון מהצומח במקביל – זאת מתוך תפיסה שאנשים רבים מעוניינים להפחית בצריכת בשר עקב היתרונות הכלכליים, הבריאותיים וגם הסביבתיים שבכך – אך יתכן שאינם מעוניינים במעבר מוחלט לצמחונות וטבעונות (בין היתר, מתוך אי-רצון להגדיר עצמם תחת התוויות הללו). לכן, היא מציעה, יש לשנות את הגישה במסעדות ובחדרי אוכל בצורה שתעודד אנשים לבחור במנות מהצומח במקום מנות בשריות: לדוגמה, במקום לקרוא למנה ״המנה הצמחונית״ – לתת לה שם מפתה המשקף את המרכיבים שהיא מכילה (בניגוד להדגשה של הרכיבים שאין בה – כלומר בשר); אפשרות נוספת היא להטמיע את האופציות הצמחיות בתפריט הרגיל ולצמצם את האפשרויות הבשריות, במקום להפריד אותן לתפריט נפרד שפחות סועדים יבקשו או יחשפו אליו מלכתחילה.

לאחר מכן הציגו הארגונים הישראליים את פעילותם בתחומים השונים של הפחתת צריכת מזון מהחי (שני ללא בשר), קידום תזונה בת קיימא (הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא), והעלאת מודעות לזכויות בעלי החיים (מגמה ירוקה).   בחלק השני של המפגש התקיים פאנל בהנחיית העיתונאית מיקי חיימוביץ׳ – ממייסדי ארגון Meatless Monday בישראל, בהשתתפות הדוברות הבינ"ל, וכן בהשתתפותן של אור בנימין, סיון בן אברהם, יפעת צור, (נציגות הארגונים שהובילו את המפגש), ושל בן רחמני –  הבעלים של מסעדת 416 – מסעדת שף על טהרת הצומח בתל אביב. משתתפי הפאנל נשאלו בין היתר מהם החסמים לקידום הנושא, ומהן האסטרטגיות היעילות ביותר שיסייעו, לדעתם, בהפחתת צריכת הבשר בציבור. בין התשובות השונות חזר שוב ושוב הנושא הכלכלי על היבטיו השונים, למשל, החשיבות בהצגת עלות-תועלת בהוצאות הבריאות עקב הפחתה כזו; הם הציעו, למשל, לעקוב אחר הוצאות כלכליות של ארגונים ומיפוי היכן הם יכולים לחסוך תוך הפחתה ברכישת בשר. כמו כן, הם ציינו כי מניסיונם מסתמן שעדיף לבצע התערבויות ברמה המוניציפלית, ולא הממשלתית – כיוון שהרבה יותר קל לקדם אותן. פעולות ממשלתיות, לדבריהם, דורשות הרבה יותר זמן, אנרגיה והשקעה – ולא תמיד מצליחות.

Agenda 3sep