חקלאות ישראלית - הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא

בראיה כלכלית צרה ניתן לטעון שאיננו תלויים בחקלאות ישראלית לביטחון תזונתי ומכאן שהסתמכות על יבוא תוכל להפוך את המזון לנגיש יותר ותוריד את יוקר המחיה. אולם, ראיה רחבה יותר מחייבת אותנו לקחת בחשבון היבטים נוספים אותם רק חקלאות מקומית תוכל לספק.

ד"ר דורית אדלר, עופר מנדלסון

 

ביטחון תזונתי לאומי מוגדר כמצב בו לכל התושבים ישנה בכל עת נגישות פיסית וכלכלית למזון מספק, בטוח ומזין התואם את דרישותיהם התזונתיות והעדפות המזון שלהם, עבור חיים בריאים ופעילים[1]. השיח הציבורי והפעילות הממשלתית בישראל אינם ערים מספיק למרכיב של הבטחון התזונתי בהקשר של בטחון לאומי ואיומים אסטרטגיים.

תזונה בריאה מבוססת בעיקרה על מזון מהצומח וכוללת כמות לא מבוטלת יומית של ירקות ופירות (כ 5-9 מנות לאדם ליום) ולכן קשורה ישירות לגידול חקלאי. למרות זאת, בעשורים האחרונים כמו בהרבה מדינות מערביות אחרות אנו עדים לעלייה במגפות השמנה, סוכרת, וסרטן שהן תולדה של תזונה לקויה עם עלויות חברתיות וכלכליות אדירות.

החקלאות הישראלית נמצאת בסיכון אמיתי להישרדותה במתכונתה הנוכחית, לאור הלחצים הכלכליים הרבים עימם נאלצים החקלאים להתמודד כמו מחירי המים, הקצאות עובדים זרים, פערי תיווך גבוהים ותמיכה חלקית מצד גופי הממשלה האמונים על קיומה. כיום רוב המזון הנצרך בפועל בישראל הוא מתועש, ומקור מרבית חומרי הגלם אינו מהחקלאות המקומית, כך שבראיה כלכלית צרה ניתן לטעון שאיננו תלויים בחקלאות ישראלית לביטחון תזונתי ומכאן שהסתמכות על יבוא תוכל להפוך את המזון לנגיש יותר ותוריד את יוקר המחיה. אולם, ראיה רחבה יותר מחייבת אותנו לקחת בחשבון היבטים נוספים כמו היערכות נכונה לאספקת מזון תחת שינויי אקלים צפויים, שמירה על מגוון רחב לאורך השנה, יציבות מחירים ואספקה בתקופות של קשיים בתובלה בינלאומית וכמובן את סוג המזונות המהווים את הבסיס לתזונה בריאה ויציבה. את כל אלה רק חקלאות מקומית תוכל לספק. נוסף לכל אלה גידול מקומי מפחית את התלות במדיניות היצוא של מדינות אחרות (חשיבות גאופוליטית גם בעיתות משבר) ועל כן ישנה חשיבות רבה לשמר את היכולת הקיימת של ישראל לגדל מזון לצריכה המקומית.

בשנים האחרונות אנחנו עדים לצעדים שונים של הממשלה שעלולים לפגוע עוד יותר בחקלאות הישראלית ובבריאות האוכלוסיה. לדוגמא, הפחתת המיסים על מזונות מזיקים (כמו גבינות צהובות) עלולה להאיץ את מגיפות ההשמנה והסכרת.  הפחתת מיסים על יבוא ירקות ופירות טריים, מתוך מטרה להפחית מחירים, עלולה להוביל לקריסתה של החקלאות המקומית (אלא אם היא תקבל תמיכה מקבילה מהממשלה). בראש ובראשונה יש לשנות את התפיסה המושרשת שמזון הינו עוד מוצר סחיר commodity)), ועל כן אסור לראות בחקלאות האחראית לאספקתו עוד ענף תעשייתי, אלא בסיס לביטחון התזונתי של כל תושבי המדינה, עם חשיבות אסטרטגית לאומית. כך שבמסגרת ההקשר הרחב של תזונה בריאה לכלל האוכלוסיה בארץ מוכרחים ליצור מפנה בהתייחסות ובטיפול בחקלאות כך שזו תהיה הבסיס להבראת כל שרשרת המזון ולהנגשת סל מזון בסיסי בריא ובר-השגה.

לסיכום, חשוב להדגיש: החקלאים הם יצרני מזון מרכזיים, בכדי שנוכל להבטיח את הביטחון התזונתי של כלל תושבי ישראל עלינו להבטיח את קיימות החקלאים.

[1] FAO, World Food Summit, 1996

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן