רשמים מועידת האקלים העולמית של האו"ם בקטוביץ' (UNFCCC - COP24)

מאת: דנה אפרתי פיליפ

רשמים כלליים

תוצאות הועידה הרשמית היו סה”כ די מאכזבות. המלצות דו”ח הIPCC (Intergovernmental Panel on Climate Change), שקובעות כי יש להוריד את סף הטמפ’ המוגדרת כנקודת האל-חזור מעלייה ב-2 מעלות לעלייה במעלה וחצי והביא תקווה גדולה, לא אומצו ע”י מליאת ה-COP. בנוסף לכך, מלבד מספר מדינות שהודיעו כי יגדילו משמעותית את המימון שלהן לטובת השינוי הגלובאלי, לא היו תוצאות משמעותיות מהמשא ומתן ולא יצאה בשורה גדולה מה-COP הזה. סך הכל, למה ניתן לצפות מועידה בחסות ארגון הכורים הפולני, ארגון הנפט והפחם הפולני וחברת קוקה-קולה? את הטקסט הסופי שהתקבל במשא ומתן ניתן למצוא כאן וסיכומים טובים של תוצאות הועידה ניתן למצוא כאן (סיכום למתחילים) וכאן (סיכום מתקדמים). אני רוצה לציין ארגון מצויין שעוקב אחר כל ההתפתחויות ומסביר אותן בצורה טובה – זהו ארגון ה- Climate Tracker.

יחד עם ההתיירקקות (green washing) והאכזבה מהממשלות ומהגופים הרשמיים, ניטעה בי גם תקווה בזכות האנשים הטובים מארגוני החברה האזרחית שנחושים לעשות את השינוי הדרוש – על אפם ועל חמתם של הפוליטיקאים ובעלי ההון והאינטרסים. אלה שהפגינו בכל אירוע שבו השתתפו חברות דלקים פוסיליים, אלה שהצליחו להביא להסטת השקעות מתעשיות אנרגיה מזהמות, אלה שאמרו את האמת לעולם בפרצוף, כמו הנערה המופלאה גרטה ת’ונברג – אם לא שמעתם עדיין את דבריה, אל תתמהמהו. לחצו עכשיו על הקישור וצפו בנאום המדוייק והמרגש שלה.

העלאת נושא המזון על סדר היום

נושא המזון ומערכות מזון מקיימות כמעט ואינו נמצא בסדר היום של הגופים המשתתפים בוועידת האקלים, והיה רק מספר מצומצם של אירועים שעסקו בנושא. גם המזון שהוגש במתחם הוועידה, בין אם בתשלום או שחולק בפביוליונים של המדינות, לא היה יכול להיות מוגדר “מזון בר קיימא”.

במסגרת הוועידה, נערכו כמה אירועים רלוונטיים לתחום התזונה בת הקיימא: 

הפחתת מזון מהחי : The Mitigation Potential of Plant-Based Diets: From Science to Policy

אירוע צד מצויין שאורגן ע”י נשות תא מזון וסביבה של מגמה ירוקה על מדיניות להפחתה מזון מן החי. סיכום וצילום של האירוע ניתן למצוא כאן. באירוע הוצגו נתונים לגבי ההשפעות הסביבתיות של מזון מן החי והתקיים פאנל דיון סוער שעסק בקידום מדיניות להפחתת צריכה, בין אם דרך מדיניות מקומית (שלטון מקומי) או מדיניות ברמה הלאומית, ובין אם דרך חינוך.

 

מערכות מזון מקיימות – Planetary Health: Food Systems:

עוד אירוע מצויין בו הציגו ה-Eat-Lancet Commission את עיקרי הדברים מהדו”ח שיושק ב-16 לינואר על How to feed nearly 10 billion people a healthy and sustainable diet within planetary boundaries. דרכי הפעולה שהציג פרופ’ יוהאן רוקסטרום (Johan Rockström) כללו: שינוי תזונתי (shifting diets) ע”י שיפור זמינות ונגישות פיזית וכלכלית של דיאטות בריאות, שיפור מידע לגבי מזון ושיווק נכון, החלת המלצות תזונתיות מבוססות-מזון, קידום דיאטות טעימות ומתאימות מבחינה תרבותית; שיפור יכולות הייצור תוך עמידה בגבולות הפלנטה ע”י חלוקה מחדש של שימוש בדשן עם חנקן וזרחן, מחזור זרחן, שיפור קיצוני ביעילות השימוש בדשנים ומים והפיכת החקלאות למקור לספיגת פחמן; צמצום בזבוז ואובדן מזון ועוד.

במחצית הראשונה של שנת 2019, ולאחר שיפורסם הדו”ח, נקיים מפגש בפורום לתזונה בת-קיימא על תוכנו ונערוך דיון בשיתוף חלק מכותבי הדו”ח.

ביטחון תזונתי – Building Climate Resilience for Food Security and Nutrition:

אירוע בו הציג ארגון המזון והחקלאות של האו”ם, ה-FAO, את הדו”ח החדש על מצב הביטחון התזונתי והתזונה בעולם ואת הכישלון שלנו להקטין את הרעב בעולם בגלל שינויי האקלים. באירוע הועבר מסר חד-משמעי כי ללא עצירת שינויי האקלים לא נצליח לחזור למגמת ירידה בכמות האנשים הסובלים מרעב בעולם, לא משנה אילו התערבויות ננסה ליישם.

 

הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא ימשיך לפעול במישור המקומי לקדם תזונה בת קיימא באותם אפיקים שהוצגו בכנס, ותוך התאמה למציאות הישראלית. הפורום לקח כמשימה להעלות את חשיבות הנושא בקרב מקבלי החלטות בישראל ולהדגיש את הסכנות הברורות הכרוכות בשינויי אקלים למערכת המזון הישראלית.

 בנימה אישית אני רוצה להודות לח”כ יעל כהן-פארן שבזכותה הצטרפתי למשלחת הישראלית לוועידת האקלים, ולפעילות המדהימות של ארגון מגמה ירוקה: יפעת, הדר, לידיה, הילה, יערה ומרים שבלעדיהן השהות בקטוביץ’ לא הייתה כה מהנה ומועילה.

בתקווה שניקח כולנו על עצמנו את האחריות להיות חלק מהשינוי ונראה תוצאות טובות יותר ב-COP של שנה הבאה,

דנה אפרתי פיליפ