הצעת החוק של משרד החקלאות בנושא המשך דרכה של מועצת הדבש, שצפויה לעלות על שולחן הדיונים לאחר פגרת הכנסת, אינה נוגעת רק להיבט הכלכלי והצרכני, ולסוגיות הנוגעות למחיר ותכולת הדבש, אלא בעלת משמעות רחבה הרבה יותר בשל תפקידן החשוב של דבורי הדבש לסל המזון כמאביק חיוני של רוב הפירות, חלק ניכר מהירקות וגם גידולי שדה אחרים, לכן חשוב להבין את האתגרים הרחבים יותר עמם מתמודד הענף.
מאת: עופר מנדלסון, אוניברסיטת תל- אביב
אחד מהמנהגים האהובים של ראש השנה המתקרב הוא טבילת תפוח בדבש כדי שתהיה לנו שנה מתוקה ומוצלחת, וזו גם הזדמנות נוספת לזכור כי ללא קיומן ובריאותן של הדבורים המאביקות לא היה לנו שפע כזה של תפוחים. לאחר פגרת הכנסת צפויים להתחדש הדיונים על הצעת החוק של משרד החקלאות בנושא המשך דרכה של מועצת הדבש, ובמקביל צפויה התפתחות צרכנית עם יציאת מותגי דבש פרטיים של רשתות גדולות כמו שופרסל ורמי לוי. התפתחויות אלה אינן משמעותיות רק להיבט הכלכלי והצרכני, ומעבר לסוגיות הנוגעות למחיר ותכולת הדבש, חשוב להבין את האתגרים הרחבים יותר עמם מתמודד הענף, לאור משמעות דבורי הדבש לסל המזון כמאביק חיוני של רוב הפירות, חלק ניכר מהירקות וגם גידולי שדה אחרים.
תסמונת קריסת המושבות (CCD – Colony Collapse Disorder) שגרמה בעשור האחרון לפגיעה בקרוב למחצית מדבורי הדבש בארה”ב העלתה לכותרות את האיומים הקיימים על דבורי הדבש בעולם. הגורמים המדויקים לתסמונת זו עדיין לא הובררו במלואם, ולמרבה המזל בישראל ובאירופה היא נצפתה עד כה רק בהיקף קטן. עם זאת, ניתן לומר בבירור כי ענף הדבורים בישראל עומד כיום בפני שלושה איומים מרכזיים – מזיקים ומחלות ובראשם אקרית הוורואה (Varroa destructor), שימוש בחומרי הדברה והקטנה מתמשכת בכמות צמחי צוף בשטחים טבעיים וחקלאיים.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה צריכת הדבש לנפש בישראל עומדת על כחצי ק”ג בשנה (כ-40% מהם בתקופת חגי תשרי!), שהם כמחצית מהממוצע העולמי, ובממוצע שנתי כ-4 קלוריות מתוך צריכת המזון היומית שלנו. מאחר שיצור הדבש המקומי בישראל אינו יכול לספק את כל הצריכה המקומית, 20-25% ממנה הם יבוא. ענף הדבש בישראל תואם את תנאי השטח והסביבה, ולאורך תקופה ארוכה הוא יציב עם כ-100,000 כוורות וכמה מאות יצרני דבש. למרות שעיקר הרווחים של היצרנים הם ממכירת דבש, התרומה המרכזית של הדבורים הן כלכלית למשק והן תזונתית לאזרחים היא כאמור, בהאבקת מגוון גדול של גידולים.
במסגרת הדיונים על הסדרה של פעילות ענף מגדלי הדבש והיתרים להצבת הכוורות, האמורים לעבור עפ”י ההצעה ממועצת הדבש למשרד החקלאות, יש עיסוק רב בהגברת תחרות, מחירים לצרכן ושימור רווחיות המגדלים. אלו ללא ספק נושאים משמעותיים שיש לתת להם פתרון, אך אנו רואים חשיבות רבה מעבר לכך גם בהקפדה על גיבוש כללים שיאפשרו שימור המקצועיות של מגדלי הדבורים בהאבקת גידולים ומתן כלים שיאפשרו התמודדות עם איומים עתידיים על בריאות הדבורים, כפי שנעשה לדוגמא בארה”ב תחת צו של הנשיא אובמה בשנה שעברה.
כ-60% מהכוורות בישראל מפוזרות במהלך העונה בשטחים חקלאיים, ופיזור נכון ומתאים של הכוורות דורש תשתית מתאימה וגם מקצועיות וניסיון של מגדלי הדבורים, כולל הבנה של דרישות ההאבקה ויכולת תגובה מהירה לתנאים בשטח. כך, למשל, עצי השקד פורחים בתקופה חורפית קרה שהיא פחות מתאימה לפעילות דבורים, עצי תפוח פורחים מספר ימים בלבד, בעצי אבוקדו הפריחה הזכרית והנקבית היא בשעות שונות של היום באותו זן וכדומה. גם אם תחרות והורדת חסמי כניסה למגדלי דבורים חדשים הם חשובים לצרכנים, אין תחליף לקביעת דרישות מתאימות שיאפשרו המשך מענה לדרישות ההאבקה. המקצועיות של מגדלי הדבורים וכן תמיכה במחקר והדרכה חשובים גם כמענה לאיומים השונים על הענף.
ומה אנו כצרכני דבש יכולים לעשות בנושא? קודם כל להקפיד על רכישת דבש ממקור אמין ובמידת האפשר עם תו תקן, הן כשמירת בריאותנו בהימנעות משימוש בדבש מזויף והן כתמיכה במגדלי הדבורים המקומיים. מעבר לכך, חשוב להבין את משמעות שימור השטחים הפתוחים והחקלאיים גם בהיבט של שטחי רעיה לדבורים שהם חיוניים לשימור אוכלוסייתם, ואת החשיבות הרבה בשימור כמות צמחי הצוף, במיוחד באיזור המרכז בו יש ירידה מתמשכת בשטחי בר ופרדסי הדרים. מועצת הדבש והקרן הקיימת לישראל החלו לפני 3 שנים בפרויקט ייחודי לנטיעת 1.5 מיליון צמחים צופניים כמו אקליפטוס, חרובים, שיזף וצמחי תבלין, ואם גנני הרשויות המקומיות וגם כל אחד מאיתנו בחצרו או במרפסתו יתרמו ולו באופן צנוע בשתילת צמחים צופניים נוכל להיות כולנו שותפים למאבק לחיזוק אוכלוסית הדבורים.
מאחלים לכולם שנה טובה ומתוקה 🙂